פסק-דין בתיק תע"א 2572-09

1.         בפנינו תביעה שהגיש התובע כנגד שתי הנתבעות, בטענה כי שתיהן העסיקו אותו במשותף . לפיכך, עותר התובע לקבלת סכומים שונים מהנתבעות, מאחר ולטענתו פוטר בלא הודעה מוקדמת, וזאת מבלי ששולמו לו כספים המגיעים לו עפ"י דין.

טענות התובע

2.         התובע הגיש בתחילה כתב תביעה כנגד הנתבעת 1 בלבד, ואח"כ הגיש ברשות בית הדין כתב תביעה מתוקן, בו הופיעו שתי הנתבעות.

3.         בכתב התביעה המתוקן טען התובע, כי הועסק אצל נתבעת 2 (להלן:" חברת שירה") מחודש דצמבר 2007 עד לחודש אוגוסט 2008, ואצל הנתבעת 1 (להלן:" חברת ב.מ.") מחודש אוקטובר 2008 ועד לחודש אפריל 2009 (בכתב התביעה חל בלבול בשמות הנתבעות בגוף התביעה, כך שהנתבעת 2 צויינה כמעסיקה ראשונה. דא עקא, מתצהיר התובע וכן מהעדויות הסתבר כי טענת התובע היא כמפורט לעיל, ולפיה נתבעת 2 היתה המעסיקה הראשונה).

4.         לטענת התובע, הנתבעות היו שתיהן המעסיקות שלו. התובע הוסיף וטען כי מדובר בשתי חברות פרטיות, שלהן אותם בעלי מניות, ורק שמות החברות שונים.

5.         התובע טען, כי לאחר שעבד בחברת שירה מספר חודשים, הוא הועבר לעבוד בחברת ב.מ., תוך שמירה על רצף העסקה, מאחר ועסקינן באותו מעסיק. עוד טען התובע, כי ביום 1.4.09 פוטר לאלתר, ללא קבלת הודעה מוקדמת וללא תשלום פיצויי פיטורים.

6.         בנוסף, טען התובע כי לא שולמו לו פדיון חופשה, פדיון הבראה ודמי נסיעות.

            כמו כן, טען התובע כי הנתבעות לא ביצעו הפרשות לקרן פנסיה, ולפיכך תבע כי ישולם לו הסכום המתאים.

7.         לסיום, דרש התובע תשלום בגין עמלות בהן נשא בעקבות איחור במשכורתו, וכן שכ"ט עו"ד עבור מכתב התראה שיצא לנתבעות. התובע לא הזכיר רכיבים אלה לאחר כתב התביעה, ולפיכך זנח אותם.

טענות הנתבעת 2

8.         לטענת חברת שירה, התובע אכן עבד אצלה, אולם הוא זה שביקש לעזוב ולעבור לעבוד אצל חברת ב.מ., וזאת בנימוק כי הפקקים באיזור מקשים עליו את ההגעה למשרדי חברת שירה. לפיכך, התובע לא פוטר ע"י חברת שירה.

            עסקינן בשתי חברות שונות, אשר אינן מהוות מעביד אחד, וכל אחת העסיקה את התובע בפרק זמן אחר, בלא שהיה קשר בין תקופות ההעסקה.

9.         בנוסף, שולמו לתובע כל הכספים המגיעים לו עפ"י דין, ואינו זכאי לכל תשלום.

טענות נתבעת 1

10.        לטענת חברת ב.מ., כמפורט בכתב ההגנה המתוקן, שתי הנתבעות מהוות כל אחת ישות משפטית נפרדת, ואין לראותן כאותו מעסיק. בנוסף, כל חברה העסיקה את התובע בנפרד ובאופן עצמאי, בלא קשר ובלא רצף.

11.        התובע עבד אצל חברת ב.מ. תקופה קצרה בת כ - 6 חודשים, לאחר שביקש מרצונו לבוא לעבוד אצלה. בתום 4 חודשים פוטר התובע בהודעה בע"פ ותוך מתן הודעה מוקדמת של 60 ימים.

12.        תחת דמי נסיעה ניתנה לתובע מדי יום ארוחת צהריים באותו שווי.

13.        לנוכח תקופת העבודה הקצרה, התובע אינו זכאי לביטוח בקרן פנסיה או לתשלום דמי הבראה.

14.        התובע מיצה את ימי החופשה להם היה זכאי עפ"י דין.